רש"י על כתובות ע״ד ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור כתובות ע״ד ב:ג׳
3 וְהָתַנְיָא: אֵצֶל חָכָם וְהִתִּירָהּ, אֵצֶל רוֹפֵא וְרִיפֵּא אוֹתָהּ — אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת! אָמַר רָבָא: לָא קַשְׁיָא, הָא — רַבִּי מֵאִיר, הָא — רַבִּי אֶלְעָזָר. הָא רַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: אָדָם רוֹצֶה שֶׁתִּתְבַּזֶּה אִשְׁתּוֹ בְּבֵית דִּין. הָא רַבִּי אֶלְעָזָר, דְּאָמַר: אֵין אָדָם רוֹצֶה שֶׁתִּתְבַּזֶּה אִשְׁתּוֹ בְּבֵית דִּין.
פירוש רש"י על כתובות ע״ד ב:ג׳
3 הכי גרסינן והתניא אצל חכם והתירה אצל רופא וריפא אותה אינה מקודשת - וקשיא חכם אחכם:
4 הא - דקתני מקודשת ר"מ היא:
5 דאמר אדם רוצה - אינו מקפיד אם תלך אצל חכם:
6 אין אדם רוצה כו' - הילכך אדעתא דהכי לא קידשה: